כהן ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

החלטה

בפני בקשת המבקש/הנתבע לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בגין ההליך שבפני שהינו תביעה כספית של התובעת על סך למעלה מ-88,000 ₪ שהוא סכום הפיצוי שדורשת התובעת מהנתבע בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מכך שהנתבע פעל בניגוד לחובותיו כבנקאי סביר ופעל למימוש משכון על רכב מסוג רנו מגאן, מ.ר. 2227213 (להלן: "הרכב") שהיה רשום על שם התובעת באמצעות מינוי כונס נכסים ובכך גרם להגדלת חובה של התובעת כלפיו (בגין הוצאות הכינוס), וכתוצאה מכך ומנקיטת הליכי הוצל"פ נוספים כנגדה בגין יתרת חובה (לאחר מכירת הרכב המשועבד), נגרמו לה נזקים ישירים ועקיפים נוספים.

יצויין כי במקביל להליך זה מתנהל הליך נוסף בין הצדדים, היא תביעה כספית בגין יתרת חוב בחשבון התובעת כאן העומד, נכון למועד הגשת התביעה כתביעה לסכום קצוב, על סך של כ-11,000 ₪. בתביעה שם ניתנה לתובעת רשות להתגונן כנגד הפקדת הסך של כ-4,000 ₪, סכום המשקף את יתרת החוב בחשבון התובעת ללא הוצאות הכינוס.

לטענת הנתבע תביעת התובעת הינה תביעת סרק אשר סיכוייה קלושים ביותר (ואף לא קיימים לטעמו) וזאת לאור העובדה כי על הרכב הוטל, קודם לנקיטת הליכי הכינוס, עיקול על ידי צד ג' ולפיכך לא ניתן היה לממש את השעבוד ללא פניה ללשכת ההוצל"פ, כפי שבקשה התובעת לעשות. בענין זה מפנה הנתבע להחלטת כב' הרשם מורני בהליך הנוסף אשר בו ציין כי אף הוא אינו מעריך את סיכויי התביעה של התובעת כגבוהים.

הנתבע מוסיף כי מרשימת תיקי ההוצל"פ הפתוחים כנגד התובעת (על סך כולל של כ-100,000 ₪) כמו גם העובדה שבשאלון שמילאה התובעת כאן במסגרת בקשה ללשכת ההוצל"פ הציעה תשלום חודשי בסך של 100 ₪, מעידים על כך שהתובעת מצויה במצב כלכלי קשה ואין ברשותה נכסים, ולפיכך יקשה על הנתבע, ככל שיזכה בהוצאות (דבר שהוא מעריך כי גבוהים הסיכויים שיקרה), לגבותן מהתובעת.

התובעת בתגובתה מפנה להלכות בסוגיה הקובעות כי אין מקום לחסום את דרכו של תובע (שהוא אדם פרטי) מלממש את זכות היסוד של פניה לערכאות בגין מצבו הכלכלי הקשה, ויש לעשות כן רק במקרים נדירים וחריגים. התובעת איננה מתכחשת לכך שמצבה הכלכלי אינו שפיר (אם כי לטענתה נקבע לה צו חיוב בתשלומים בסך של 300 ₪ שהיא עומדת בו (לא הוצגו מסמכים התומכים בכך) ולטעמה, משהופקד על ידה סך של כ-4000 ₪ בהליך הנוסף ומשהעיקולים שהטילה התובע במסגרת הליכי הוצל"פ "תפסו" סכום נוסף של כ-5000 ₪ (אצל שוכר דירתה ואצל מעסיקה), אין מקום לחייבה בערובה נוספת.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, ולאור ההלכות שציטטו שני הצדדים בבקשה ובתגובה, ובעיקר לאור הזהירות הנדרשת בשלב זה בבחינת סיכויי התובענה (ראה רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ), אני סבורה כי שמקרה זה הינו אחד מאותם המקרים, המועטים יחסית, בהם על פני הדברים ולמרות השלב המקדמי בו מצוי ההליך, נדמה שסיכויי התובענה כה קלושים שהדבר יצדיק הטלת ערובה כמבוקש, שכל על לו לבית המשפט לשכוח שמנגד לזכות הגישה של התובעת לערכאות קיימת זכות הנתבע לקניינו, זכות אשר עלולה להפגע באם הנתבע לא יוכל לגבות את הוצאותיו בגין ההליך המשפטי ככל שיקבע שההליך הינו הליך סרק (ראה: רע"א 2146/04 מ"י נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865, 870).

לא מצאתי בתגובת התובעת לבקשה ו/או בתצהירים שהוגשו כל מענה לטענה המרכזית של הנתבע (כפי שגם הועלתה בדיון בפני הרשם) כי לאור הטלת עיקול על ידי צד ג', לא היה מנוס ממימוש המשכון בדרך של פניה להליכי הוצל"פ ומינוי כונס נכסים ולא ניתן היה להעתר לפניית התובעת בחודש 1/09 ולמכור את הרכב לקונה שנטען כי הציע סך של 40,000 ₪ מבלי לקבל הסכמת צד ג' שהטיל את העיקול. כמו כן אין בהם התיחסות לעובדה כי מעבר להוצאות הכינוס מודה התובעת כי נותרה יתרה בחשבונה, אשר אף היא לא נפרעה על ידה חרף פניות הנתבע אליה קודם להגשת התביעה הכספית בהליך הנוסף (יתרה אשר בה בלבד ניתן להצדיק את נקיטת הליכי ההוצל"פ....).

צודק גם הנתבע בטענתו כי אין בכספים שהופקדו במסגרת ההליך הנוסף או שנתפסו בעיקולי צד ג' כדי לשמש ערובה להוצאותיו, שכן מדובר בכספים שמיועדים לכיסוי החוב בתיק ההוצל"פ (העומד כבר על למעלה מ-15,000 ₪) ואין מקום לראות בהם ערובה להוצאות.

לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי האיזון הנכון בין הזכויות הנוגדות של הצדדים מחייב להורות על הפקדת הסך של 3,500 ₪ על ידי התובעת להבטחת חלק מהוצאות הנתבע ככל שהתביעה תדחה בסופו של יום, וזאת כתנאי להמשך הדיון בתובענה.

אשר על כן אני מורה לתובעת להפקיד בקופת בית המשפט את הסך של 3,500 ₪ וזאת בתוך 15 יום, שאם לא כן תמחק התביעה.

בשלב זה ועד להפקדת הסך הנ"ל, מוארך המועד להגשת תצהירי הנתבע, כך שאלו יוגשו בתוך 30 יום ממועד קבלת הודעת התובעת בדבר הפקדת הסך הנ"ל.

התיק יעלה לעיוני עם ביצוע ההפקדה ולכל המאוחר בעוד 20 יום.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ב, 06 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: